הגעתי אליך לסטודיו, כולי מפוחדת ומכווצת.
תמיד האמנתי שאני ממש לא פוטוגנית ואין שום סיכוי שאצליח להוציא תמונה טובה.
הצלחת לגרום לי להרגיש טבעית, סקסית ונינוחה בניגוד לכל התחזיות שלי.
חזרתי מהצילומים כולי מרחפת מהתלהבות והתרגשות, ועכשיו כשראיתי את התמונות, אני בכלל עפה :-)
לא האמנתי שיהיו לי ככ הרבה תמונות שאוכל לבחור מתוכן!
פשוט גרמת לי להתאהב בעצמי :-)
(כמו שאת רואה, קשה לי למחוק את החיוך...)
בזכותך אפילו התחלתי להצטלם...
תודה על החוויה, תודה שזכיתי להכיר אותך

ואמרתי לך “אני לא יכולה לשתף את התמונות בפייסבוק!”

כששאלת אותי “למה?” אמרתי לך “כי אני יפה...”

והשאלה הבאה שלך –“נו, מה? את יודעת את זה”

גרמה לי לחשוב.

ולהבין שלהיות יפה עבורי לא מסתדר עם להיות חכמה...

שלהיות יפה להבדיל מ “נראית טוב” פחות התחבר לי עם להיות מקצועית, בעלת עסק...

הבנתי שאצלי בבית היה חשוב לפתח את השכל, שהקרדיט שאני אמורה לאסוף בחיי הוא על סמך היכולות והחוכמה, ושלא יעריכו אותי “חס וחלילה” בגלל המראה שלי.

 אז רציתי לומר לך תודה!

שעודדת אותי לפרסם את התמונות,

לחדד את ההבחנה ולדעת שלהיות יפה ונשית,

הולך מצוין עם חוכמה והצלחה.

ממליצה בחום על החוויה של הצילומים שלך.

אוהבת ומעריכה מאוד,

 את מקסימה, לא יכולתי לחשוב על מתנה יותר מוצלחת לחגוג גיל 50 עם מילה חברתי היקרה, היא כל כך התמסרה ונהנתה....

 זו החותמת מבחינתי להרבה שנים בהיותי אישה שיש לה רגליים יפות, עיניים יפות, פנים יפות. האם זו אני? אני שואלת שוב ושוב, די! אני אומרת לעצמי, מספיק להתפלא, תקבלי, זו את, את יפה, את מושלמת, לא יכלתי לבקש יותר מבורא עולם. יש לך בריאות מושלמת, ילדים מושלמים ומאושרים.
כן, זה חשוב אולי זה נשמע בנאלי שאני אגיד לך תסתכלי על עצמך ותאהבי את מה שאת רואה, זה לא תמיד נתפס במיינד שלנו, האגו הזה שבנה לעצמו כל כך הרבה אמונות ומחסומים לא לראות את היופי הזה, היופי הגלום בגופי ובנשמתי, היופי הנקי מבלי שהראש יגיד זה לא זה, זה יכול להיות יותר טוב. תנסו בנות. אני מדברת אל בנות כי לנו, בתודעה הנשית קיים הדיכוי הנשי, לא להכיר ביופי הטהור הזה, גם עם קצת צלוליט, קצת שומן, קצת לא מושלם, הכל מתקבל, אם את רואה את היופי שבך. כמובן שאם את רוצה לשנות, הכל בידייך. קודם תאהבי את מה שיש, כך לא תהייה התנגדות לאגו לשינויים.לעשות דוקא, אני לא אוהבת את הקיים משמע שאני לא אוהבת את עצמי. האגו יגיד: ממילא את לא אוהבת את מה שקיים, גם אם זה ישתנה לא תאהבי את מה שתשיגי. כך יעברו שנים של דיכוי האגו את הרגש.
אני מביטה אולי בפעם ה-20 (בינתיים) באלבום, מרוצה, אוהבת מאוד את מה שאני רואה, רוצה להגיד אוהבת מאוד את עצמי, אבל מרגישה שיש כאן עוד עבודה להיות שלמה עם המשפט. שמחה שעשיתי את הצילומים האלה, ממליצה לכל אחת שזה מושך אותה בצורה מסויימת וגורם לה לעוד סוג של התפתחות בנפשה ובאישיותה.

מגיל קטן קטן אני שונאת להצטלם. שונאת שמפנים אלי את עדשת המצלמה , שונאת את הצורך לבחור הבעה  מטופשת.

ויותר מהכל שונאת את התמונות שיוצאות אחר כך. 

הסיטואציה כל כך קשה עבורי עד כדי כך שבעשור הרביעי לחיי גיליתי שחוץ מאלבום חתונה אחד מפואר  אין כמעט שום עדות לעובדת היותי.

אני יכולה רק לנסות לנחש איך נראיתי בגיל של בנותיי. ולנסות לאתר פיסות דמיון בפניהן. 

כשהלכתי איתן לצילומי הבוק של בת המצווה כל כך התלהבתי , התחשק לי לבקש מהצלם שיצלם גם כמה תמונות שלי. ככה סתם, שאוכל להתרפק עליהן בעוד עשרים שנה. כמובן שלא העזתי.  ואז ממש במקרה גיליתי שיש דבר כזה צילום נשי. ובחיטוט מעמיק גיליתי אותך.

מהר מאוד קבעתי תור ליום צילומים, ובאותה המהירות קיבלתי פיק ברכיים. עברה יותר משנה מאז שקבעתי ועד ליום שהתייצבתי אצלך.

בסטודיו המדהים חיכיתן את ורינה המאפרת המופלאה, שתיכן גרמתן לי להרגיש הכי טוב שאפשר. מהר מאוד התקלפתי מהרבה חששות ובאיזה שהוא אופן הצלחתי לעמוד מול  המצלמה בהתחלה בלי הרבה סבל ובהמשך בהנאה גדולה.

עברו שלושה ימים. אני עדיין בהיי.  מרגישה שעברתי טיפול בהלם. עמוק ומהיר.  עדיין לא ראיתי את התמונות אבל התוצר החשוב כבר כאן.

תודה ענקית לשתיכן על היכולת המופלאה והרצון הטוב שחוללו ניסים